שבית
שבית בתלמוד הבבלי: שלִין. בניקוד: שֶׁבֵּית, שֶׁבַּיִת, שְׁבִית, שָׁבִיתָ. מופיעה ב־98 דפים בש״ס, למשל ברכות יז. (17a).
פירוש
- שלִין
צורות מנוקדות
שֶׁבֵּית · שֶׁבַּיִת · שְׁבִית · שָׁבִיתָ
היכן מופיעה בתלמוד
123 מופעים בש״ס · 98 עמודים
- ברכות יז. (17a)
- שבת לו: (36b)
- שבת קלה. (135a)
- פסחים פו. (86a)
- ראש השנה יח: (18b)
- יומא לח. (38a)
- סוכה נה: (55b)
- ביצה יא: (11b)
- ביצה יט. (19a)
- תענית ז: (7b)
- מועד קטן ד. (4a)
- חגיגה כז. (27a)
- יבמות עט: (79b)
- יבמות קא. (101a)
- נזיר כ. (20a)
- סוטה כד. (24a)
- גיטין ד: (4b)
- קידושין עו: (76b)
- בבא בתרא מא: (41b)
- סנהדרין מה: (45b)
- סנהדרין נז: (57b)
- זבחים נד: (54b)
- מנחות צז. (97a)
- תמורה ז: (7b)