לטמא
לטמא בתלמוד הבבלי: יְטַמֵּא. בניקוד: לְטַמֵּא, לְטָמֵא, לַטָּמֵא, לִטַּמֵּא, לִטְמֵא. מופיעה ב־71 דפים בש״ס, למשל עירובין כט. (29a).
פירוש
- יְטַמֵּא
צורות מנוקדות
לְטַמֵּא · לְטָמֵא · לַטָּמֵא · לִטַּמֵּא · לִטְמֵא
היכן מופיעה בתלמוד
131 מופעים בש״ס · 71 עמודים
- עירובין כט. (29a)
- פסחים יד: (14b)
- פסחים יז: (17b)
- פסחים כח: (28b)
- פסחים צג: (93b)
- יומא ו: (6b)
- סוכה יז: (17b)
- יבמות נז: (57b)
- סוטה טז: (16b)
- קידושין י: (10b)
- בבא קמא צב: (92b)
- סנהדרין פג: (83b)
- עבודה זרה לז: (37b)
- זבחים טז: (16b)
- זבחים לד. (34a)
- חולין כד: (24b)
- חולין פח: (88b)
- חולין קכ. (120a)
- חולין קכח: (128b)
- תמורה יב: (12b)
- מעילה יז: (17b)
- נדה לג. (33a)
- נדה מד: (44b)
- נדה נד: (54b)