תמניא
תמניא בתלמוד הבבלי: שְׁמֹנָה. בניקוד: תְּמָנְיָא, תֹמַנְיָא. מופיעה ב־28 דפים בש״ס, למשל שבת כא: (21b).
פירוש
- שְׁמֹנָה
צורות מנוקדות
תְּמָנְיָא · תֹמַנְיָא
היכן מופיעה בתלמוד
41 מופעים בש״ס · 28 עמודים
- שבת כא: (21b)
- עירובין נו: (56b)
- עירובין נז. (57a)
- פסחים פט: (89b)
- פסחים קי. (110a)
- פסחים קי: (110b)
- יומא עב. (72a)
- סוכה ה: (5b)
- תענית יז: (17b)
- תענית יח. (18a)
- מגילה כא: (21b)
- סוטה י: (10b)
- בבא בתרא ס. (60a)
- בבא בתרא קא: (101b)
- בבא בתרא קיח: (118b)
- סנהדרין קט: (109b)
- הוריות ה: (5b)
- מנחות כט. (29a)
- מנחות מט: (49b)
- מנחות סה. (65a)
- חולין מב: (42b)
- בכורות מט: (49b)
- ערכין יב: (12b)
- כריתות כז. (27a)