שפך
שפך בתלמוד הבבלי: שָׁפַךְ. בניקוד: שָׁפַךְ, שֹׁפֵךְ, שֶׁפֶךְ, שָׁפָךְ, שֻׁפַּךְ. מופיעה ב־25 דפים בש״ס, למשל עירובין כא: (21b).
פירוש
- שָׁפַךְ
צורות מנוקדות
שָׁפַךְ · שֹׁפֵךְ · שֶׁפֶךְ · שָׁפָךְ · שֻׁפַּךְ
היכן מופיעה בתלמוד
33 מופעים בש״ס · 25 עמודים
- עירובין כא: (21b)
- פסחים עה: (75b)
- יומא ט: (9b)
- יומא כג. (23a)
- יומא כג: (23b)
- יומא סח. (68a)
- יומא סח: (68b)
- סוכה כט. (29a)
- סוטה מז: (47b)
- קידושין מג. (43a)
- בבא מציעא קה. (105a)
- סנהדרין לד: (34b)
- סנהדרין מב: (42b)
- סנהדרין נו: (56b)
- סנהדרין נז. (57a)
- סנהדרין נז: (57b)
- סנהדרין עב: (72b)
- סנהדרין פא. (81a)
- סנהדרין קג: (103b)
- סנהדרין קט. (109a)
- זבחים קה: (105b)
- זבחים קו. (106a)
- זבחים קח: (108b)
- כריתות כו. (26a)