שכיב
שכיב בתלמוד הבבלי: מֵת, מֵת (עבר), מֵת (בינוני). בניקוד: שְׁכִיב, שְׁכֵיב, שָׁכֵיב, שְׁכַיב. מופיעה ב־77 דפים בש״ס, למשל ברכות יח: (18b).
פירוש
- מֵת
- מֵת (עבר)
- מֵת (בינוני)
צורות מנוקדות
שְׁכִיב · שְׁכֵיב · שָׁכֵיב · שְׁכַיב
היכן מופיעה בתלמוד
128 מופעים בש״ס · 77 עמודים
- ברכות יח: (18b)
- שבת קלו. (136a)
- מגילה י: (10b)
- יבמות סו: (66b)
- כתובות נה: (55b)
- כתובות צא: (91b)
- נדרים מא. (41a)
- גיטין ט: (9b)
- גיטין לט: (39b)
- גיטין סו. (66a)
- בבא קמא צא: (91b)
- בבא מציעא יט: (19b)
- בבא מציעא פה. (85a)
- בבא בתרא כו. (26a)
- בבא בתרא נח. (58a)
- בבא בתרא קלה. (135a)
- בבא בתרא קלח. (138a)
- בבא בתרא קמז. (147a)
- בבא בתרא קמח: (148b)
- בבא בתרא קנא. (151a)
- בבא בתרא קנג. (153a)
- בבא בתרא קעד: (174b)
- סנהדרין כט: (29b)
- עבודה זרה י: (10b)