קאתו
קאתו בתלמוד הבבלי: שבּוֹאוּ, שבָּאוּ, שבָּאִים. בניקוד: קָאָתוּ. מופיעה ב־25 דפים בש״ס, למשל שבת צט: (99b).
פירוש
- שבּוֹאוּ
- שבָּאוּ
- שבָּאִים
צורות מנוקדות
קָאָתוּ
היכן מופיעה בתלמוד
31 מופעים בש״ס · 25 עמודים
- שבת צט: (99b)
- ראש השנה ה. (5a)
- ראש השנה יח. (18a)
- יומא י. (10a)
- מגילה כו. (26a)
- חגיגה יח. (18a)
- יבמות קה. (105a)
- כתובות ג: (3b)
- כתובות יט: (19b)
- כתובות קי. (110a)
- נזיר מג. (43a)
- גיטין כט: (29b)
- בבא קמא כד: (24b)
- סנהדרין כג: (23b)
- עבודה זרה יח: (18b)
- הוריות ז: (7b)
- זבחים מד: (44b)
- זבחים מט. (49a)
- חולין פט: (89b)
- חולין ק: (100b)
- חולין קא: (101b)
- חולין קג. (103a)
- בכורות טו: (15b)
- תמורה כט. (29a)