הך
הך בתלמוד הבבלי: אוֹתָהּ, אוֹתוֹ, הַהוּא, הַהִיא, הַלָּז, הַלֵּזוּ, זוֹ. בניקוד: הָךְ. מופיעה ב־111 דפים בש״ס, למשל ברכות נג. (53a).
פירוש
- אוֹתָהּ
- אוֹתוֹ
- הַהוּא
- הַהִיא
- הַלָּז
- הַלֵּזוּ
- זוֹ
צורות מנוקדות
הָךְ
היכן מופיעה בתלמוד
151 מופעים בש״ס · 111 עמודים
- ברכות נג. (53a)
- שבת לז: (37b)
- עירובין נט. (59a)
- פסחים לח. (38a)
- ראש השנה כח. (28a)
- יומא לב: (32b)
- סוכה ד. (4a)
- מגילה כט: (29b)
- יבמות כח: (28b)
- יבמות מח: (48b)
- יבמות צד: (94b)
- יבמות קיז: (117b)
- גיטין כו. (26a)
- קידושין כד: (24b)
- בבא קמא ב. (2a)
- בבא קמא נא: (51b)
- בבא בתרא ג. (3a)
- בבא בתרא סו: (66b)
- סנהדרין עח. (78a)
- זבחים עד. (74a)
- מנחות כד. (24a)
- מנחות קט: (109b)
- ערכין יט: (19b)
- נדה כב: (22b)