שרא
שרא בתלמוד הבבלי: הִתִּיר (דבר או מעשה), הִתִּיר (קשר), שָׁרָה (במים). בניקוד: שְׁרָא, שָׂרָא, שְׁרֵא. מופיעה ב־58 דפים בש״ס, למשל ברכות כה. (25a).
פירוש
- הִתִּיר (דבר או מעשה)
- הִתִּיר (קשר)
- שָׁרָה (במים)
צורות מנוקדות
שְׁרָא · שָׂרָא · שְׁרֵא
היכן מופיעה בתלמוד
82 מופעים בש״ס · 58 עמודים
- ברכות כה. (25a)
- ברכות מו. (46a)
- שבת מח. (48a)
- שבת קח: (108b)
- עירובין מ. (40a)
- עירובין קב. (102a)
- פסחים ב: (2b)
- יומא עז: (77b)
- סוכה לב: (32b)
- ביצה כב. (22a)
- מועד קטן ד: (4b)
- מועד קטן יא. (11a)
- מועד קטן יג: (13b)
- חגיגה יב: (12b)
- יבמות מג. (43a)
- כתובות ס: (60b)
- גיטין פב: (82b)
- בבא מציעא ס: (60b)
- סנהדרין ה: (5b)
- עבודה זרה יא: (11b)
- עבודה זרה כח: (28b)
- עבודה זרה לז. (37a)
- עבודה זרה עב: (72b)
- חולין מד: (44b)