מקיים
מקיים בתלמוד הבבלי: מְקַיֵּם, מִתְקַיֵּם. בניקוד: מְקַיֵּים, מִקַּיַּים, מְקַיֵים. מופיעה ב־110 דפים בש״ס, למשל ברכות כז. (27a).
פירוש
- מְקַיֵּם
- מִתְקַיֵּם
צורות מנוקדות
מְקַיֵּים · מִקַּיַּים · מְקַיֵים
היכן מופיעה בתלמוד
159 מופעים בש״ס · 110 עמודים
- ברכות כז. (27a)
- שבת נו. (56a)
- פסחים יח: (18b)
- ראש השנה כא: (21b)
- סוכה מז: (47b)
- מגילה יח. (18a)
- חגיגה יד: (14b)
- יבמות מח: (48b)
- סוטה יד: (14b)
- גיטין עד. (74a)
- קידושין מ. (40a)
- בבא קמא פד. (84a)
- בבא מציעא לה. (35a)
- בבא מציעא קו. (106a)
- בבא בתרא קיג. (113a)
- סנהדרין טז. (16a)
- סנהדרין לה: (35b)
- מכות יח: (18b)
- זבחים יח: (18b)
- מנחות מג. (43a)
- מנחות סב. (62a)
- מנחות צט. (99a)
- חולין צ. (90a)
- תמיד כו: (26b)