גרסת טקסט של הדף: מקור ותרגום
תמיד 26b — התלמוד בעברית
שנינו במתניתין: ב בית אבטינס ו ב בית הניצוץ היו עליות! איבעיא להו : האם עליות ממש הוו , ככל העליות שבנויות מעל הבתים, והבית שתחתיהן עשוי לשמוש. או דלמא , לא היה בית בנוי תחתיהן אלא היו בנויות על גבי…
הטקסט המקורי — תמיד 26b
שנינו במתניתין: ב
בית אבטינס ו
ב
בית הניצוץ
היו עליות!
איבעיא להו
: האם
עליות ממש הוו
, ככל העליות שבנויות מעל הבתים, והבית שתחתיהן עשוי לשמוש.
או דלמא
, לא היה בית בנוי תחתיהן אלא היו בנויות על גבי עמודים או על מקום גבוה בעזרה. והא דקרי להו עליות, היינו משום
דהוו מגבה גביהי
מקרקע העזרה,
כעליות
, לפי ששמירת הכהנים צריכה שתהיה במקום גבוה.
ופשטינן:
תא שמע, דתנן
: אחד השערים
שב
צד
צפון
של העזרה, היה
שער הניצוץ
.
וכמין אכסדרה
פתוחה
היה
.
ועליה בנויה על גבה
של האכסדרה הזו. ובה היו הכהנים שומרים. לפי שכל ג' המקומות
שהכהנים שומרים
בהם, צריכים להיות
מלמעלה
. אבל כל עשרים ואחד מקומות של שמירת
הלויים
לא היו במקום גבוה, אלא
מלמטה
בגובה הקרקע .
ומקצתו של בית הניצוץ היה בנוי בעזרה, אלא ש
פתח היה לו לחול!
למקום בהר הבית שלא היה קדוש בקדושת עזרה.
הרי קתני להדיא דעליה ממש היתה.
והוינן בה:
מנא הני מילי
שהכהנים שומרים מלמעלה והלויים מלמטה ? ומשנינן:
דתנו רבנן
: נאמר לאהרן הכהן: "וגם את אחיך מטה לוי שבט אביך הקרב אתך,
וילוו עליך וישרתוך
, ואתה ובניך אתך לפני אהל העדות" -
בעבודתך
שלך
הכתוב מדבר!
שישתתפו הלויים בעבודת הכהנים, ויהיו נטפלים להם.
ומנין
אתה אומר
"
בעבודתך הכתוב מדבר
",
או
שמא
אינו
מדבר הכתוב
אלא בעבודתם
של הלויים? וכגון בשירה ובמשא. והכי פירושא דקרא: שאתה תעשה את עיקר העבודה במזבח, והם יתחברו אליך "וישרתוך" בעבודה שלהם, שהיא משא כלי המשכן.
אי אפשר לומר כן.
שהרי
כשהוא אומר
לאחר מכן, "
ונלוו עליך ושמרו
את משמרת אהל מועד לכל עבודת האהל" [בגמרא גרסינן:
לכל כליו ולכל עבודתו
ולא נמצא כן בקרא],
הרי
כבר פסוק זה
בעבודתם אמור
.
הא מה אני מקיים
קרא ד"
וילוו עליך וישרתוך
"?
אלא ודאי,
בעבודתך הכתוב מדבר
! ואין לך עבודת כהנים שהלויים משתתפים בה, אלא שמירה. ומדכתיב לשון "ילוו", משמע דטפלין הם הלויים לכהנים בעבודה זו, ואין שומרים בגובה כמותם.
הא כיצד?
הכהנים שומרים מלמעלה ו
ה
לויים
שומרים
מלמטה
.
שנינו במתניתין:
בית המוקד כיפה
.
ובית גדול היה
. והוא המקום השלישי של שמירת הכהנים.
ומקשינן:
ו
כי
חד שימור הוא דהוה ליה לבית המוקד?
ורמינהי
: תנן:
שני שערים היו בבית המוקד
. שער
אחד
היה
פתוח
החוצה
לחיל
[חלק הר הבית הסמוך לעזרה, שהיתה לו קדושה בפני עצמה],
ו
שער
אחד
שמצדו הפנימי, היה
פתוח לעזרה
.
ו
אמר רבי יהודה: ב
שער
זה שנכנסים
דרכו
לעזרה, פשפש
[פתח]
קטן היה לו
.
שבו
היו
נכנסים
מדי לילה
לבלוש את העזרה!
וכדאיתא לקמן, שקודם תרומת הדשן היו בודקים את העזרה, לראות אם הכל כתיקונו. ולפי שלא רצו לפתוח את דלתות העזרה קודם זמן התמיד, נכנסו דרך הפשפש.
וקשיא, הא בכל שער ושער של העזרה העשוי לכניסה ויציאה, בעינן שמירה. ומדהוו התם שני שערים, ליבעי שתי שמירות!?
אמר אביי: כיון ד
שני שערי בית המוקד,
גבי הדדי הוו קיימי
, אחד כנגד חבירו, וגם סמוכים היו זה לזה [רא"ש], לכך
סגי להו בחד שומר
. שהרי אותו שומר
דוי
[רואה]
להכא, ודוי
נמי
להכא
, ורואה את שניהם כאחד.
שנינו במתניתין:
מוקף רובדין של אבן!
והוינן בה: "
רובדין
" -
מאי ניהו?
ומשנינן:
גזרתא דאצטבתא
[אבנים גזורות] הן. והיו בולטות מן הכותל.
דסלקי בהו
[שהיו עולין בהן]
ל
שורת האבנים שמעליהן, שאף הן היו עשויות כ
אצטבתא
, ומשמשות כמקום שכיבה.
וקא סלקא אדעתין, דלאחר שבנו את הכותל, היו מסתתים את האבנים כן.
ומקשינן:
ומי הוו מיפלגי אבנים
בעזרה? והכתיב "והבית בהבנותו,
אבן שלמה
מסע נבנה". שבנו כל אבן בשלמותה, שכמו שהביאוה מההר, כך בנאוה. ולא הוסיפו לתקנה במקום הבניה.
אמר אביי: דמתקני
לאבנים אלו קודם שהביאום לעזרה .
ומייתי מעיקרא
, קודם הבנין, שני סוגי אבנים.
אבני זוטרתא
לשורה העליונה,
ואבני רברבתא
לשורה התחתונה.
כדכתיב
"
אבני עשר אמות ואבני שמונה אמות
". ואותן שתי אמות שבין השורה התחתונה לשורה שמעליה, שימשו כאיצטבה.
שנינו במתניתין:
זקני בית אב ישינים שם
, על הרובדין!
והוינן בה:
ואמאי
ישנו שם? ו
נעיילו מיטות
לבית המוקד ויישנו עליהם.
ומשנינן:
לאו אורח ארעא לעיולי מטות לבית המקדש
.
שנינו במתניתין:
פרחי כהונה
היו ישנים
איש
על
כסותו בארץ!
והוינן בה:
אמאי התם
, ברישא דמתניתין,
קרי להו
לכהנים הצעירים השומרים שם "
רובים
",
ו
אילו
הכא, קרי להו
"
פרחי כהונה
"?