מותיב
מותיב בתלמוד הבבלי: מוֹשִׁיב, מַנִּיחַ, מֵשִׁיב (=מַקְשֶׁה). בניקוד: מוֹתֵיב, מוֹתִיב. מופיעה ב־77 דפים בש״ס, למשל שבת פב. (82a).
פירוש
- מוֹשִׁיב
- מַנִּיחַ
- מֵשִׁיב (=מַקְשֶׁה)
צורות מנוקדות
מוֹתֵיב · מוֹתִיב
היכן מופיעה בתלמוד
93 מופעים בש״ס · 77 עמודים
- שבת פב. (82a)
- שבת קכד: (124b)
- עירובין צא. (91a)
- פסחים סט. (69a)
- ראש השנה יח: (18b)
- יומא סה. (65a)
- חגיגה כ. (20a)
- כתובות מד: (44b)
- נדרים מג: (43b)
- גיטין ו. (6a)
- קידושין מד: (44b)
- בבא קמא מג: (43b)
- בבא קמא קו. (106a)
- בבא מציעא נו. (56a)
- בבא בתרא לט. (39a)
- בבא בתרא קכט: (129b)
- סנהדרין מז: (47b)
- עבודה זרה סא: (61b)
- זבחים לד. (34a)
- זבחים צה. (95a)
- מנחות ח: (8b)
- מנחות צז. (97a)
- חולין ל: (30b)
- תמורה כג. (23a)