לשמה
לשמה בתלמוד הבבלי: לשָׁם אוֹתָהּ (מלשון שומה), לשמה. בניקוד: לִשְׁמָהּ, לְשַׁמָּה, לְשָׁמָּה, לִשְׁמַהּ. מופיעה ב־78 דפים בש״ס, למשל ברכות יז. (17a).
פירוש
- לשָׁם אוֹתָהּ (מלשון שומה)
- לשמה
צורות מנוקדות
לִשְׁמָהּ · לְשַׁמָּה · לְשָׁמָּה · לִשְׁמַהּ
היכן מופיעה בתלמוד
204 מופעים בש״ס · 78 עמודים
- ברכות יז. (17a)
- שבת קי: (110b)
- פסחים נ: (50b)
- סוכה מט: (49b)
- נזיר כג: (23b)
- סוטה כ: (20b)
- גיטין ב: (2b)
- גיטין ד. (4a)
- גיטין ו: (6b)
- גיטין טז: (16b)
- גיטין כד: (24b)
- גיטין כו: (26b)
- קידושין ט: (9b)
- בבא בתרא י. (10a)
- סנהדרין קה: (105b)
- זבחים ב. (2a)
- זבחים ז: (7b)
- זבחים י: (10b)
- זבחים יב: (12b)
- זבחים יד. (14a)
- זבחים קג. (103a)
- מנחות ד. (4a)
- מנחות מב: (42b)
- מנחות עט. (79a)