הויין
הויין בתלמוד הבבלי: הוֹוֹת, הָיוּ, הֵן, יִהְיוּ. בניקוד: הָוְיָין, הָוַיִין, הָוְיִין, הוֹיִין, הֹוִיין. מופיעה ב־83 דפים בש״ס, למשל ברכות ה: (5b).
פירוש
- הוֹוֹת
- הָיוּ
- הֵן
- יִהְיוּ
צורות מנוקדות
הָוְיָין · הָוַיִין · הָוְיִין · הוֹיִין · הֹוִיין
היכן מופיעה בתלמוד
134 מופעים בש״ס · 83 עמודים
- ברכות ה: (5b)
- ברכות נז. (57a)
- שבת יז: (17b)
- שבת קיג. (113a)
- עירובין כו. (26a)
- עירובין ק: (100b)
- תענית כז: (27b)
- מגילה כג. (23a)
- יבמות לד. (34a)
- כתובות עז: (77b)
- נדרים כ: (20b)
- נדרים פב. (82a)
- סוטה לו: (36b)
- קידושין יב. (12a)
- בבא קמא פא: (81b)
- בבא בתרא קב. (102a)
- שבועות ה. (5a)
- שבועות לח. (38a)
- זבחים עז. (77a)
- חולין לג: (33b)
- כריתות ה. (5a)
- כריתות י: (10b)
- כריתות יז. (17a)
- נדה יט. (19a)