הבה

הבה בתלמוד הבבלי: תְּנַהּ (=תֵּן אוֹתָהּ). בניקוד: הָבָה, הֲבַהּ, הַבָה, הַבֵהּ. מופיעה ב־12 דפים בש״ס, למשל מגילה ט. (9a).

פירוש

  • תְּנַהּ (=תֵּן אוֹתָהּ)

צורות מנוקדות

הָבָה · הֲבַהּ · הַבָה · הַבֵהּ

היכן מופיעה בתלמוד

14 מופעים בש״ס · 12 עמודים