דקני

דקני בתלמוד הבבלי: שקְנִי (צווי), של קְנִי (צווי), שקָנוּי, של קָנוּי, שקְנֵה (צווי), של קְנֵה (צווי), שקִנֵּא, של קִנֵּא, שקוֹנֶה, של קוֹנֶה, שקָנִים (באיברים), של קָנִים (באיברים). בניקוד: דְּקָנֵי, דִּקְנֵי, דְּקַנִּי, דִּקְנִי, דְקָנֵי, דִקְנֵי. מופיעה ב־39 דפים בש״ס, למשל שבת ח: (8b).

פירוש

  • שקְנִי (צווי)
  • של קְנִי (צווי)
  • שקָנוּי
  • של קָנוּי
  • שקְנֵה (צווי)
  • של קְנֵה (צווי)
  • שקִנֵּא
  • של קִנֵּא
  • שקוֹנֶה
  • של קוֹנֶה
  • שקָנִים (באיברים)
  • של קָנִים (באיברים)

צורות מנוקדות

דְּקָנֵי · דִּקְנֵי · דְּקַנִּי · דִּקְנִי · דְקָנֵי · דִקְנֵי

היכן מופיעה בתלמוד

51 מופעים בש״ס · 39 עמודים