דמנח
דמנח בתלמוד הבבלי: שמֻנַּח, של מֻנַּח, שמַנִּיחַ, של מַנִּיחַ. בניקוד: דְּמַנַּח. מופיעה ב־22 דפים בש״ס, למשל ברכות כו. (26a).
פירוש
- שמֻנַּח
- של מֻנַּח
- שמַנִּיחַ
- של מַנִּיחַ
צורות מנוקדות
דְּמַנַּח
היכן מופיעה בתלמוד
29 מופעים בש״ס · 22 עמודים
- ברכות כו. (26a)
- ברכות נח: (58b)
- שבת ו. (6a)
- שבת קי: (110b)
- שבת קטז: (116b)
- שבת קכ: (120b)
- עירובין לח: (38b)
- עירובין מט. (49a)
- עירובין עח. (78a)
- יומא פג: (83b)
- סוכה מו. (46a)
- מגילה ז: (7b)
- גיטין לז. (37a)
- גיטין סב. (62a)
- בבא קמא קטו: (115b)
- בבא מציעא כח. (28a)
- בבא בתרא כב: (22b)
- סנהדרין נו. (56a)
- עבודה זרה עא: (71b)
- חולין יא. (11a)
- חולין קיג. (113a)
- נדה כה. (25a)