די
די בתלמוד הבבלי: אֲשֶׁר, שֶׁ-. בניקוד: דִּי, דַּי, דָּי, דָי, דֵּי, דִי. מופיעה ב־32 דפים בש״ס, למשל ברכות יז: (17b).
פירוש
- אֲשֶׁר
- שֶׁ-
צורות מנוקדות
דִּי · דַּי · דָּי · דָי · דֵּי · דִי
היכן מופיעה בתלמוד
51 מופעים בש״ס · 32 עמודים
- ברכות יז: (17b)
- ברכות כט: (29b)
- ברכות לא. (31a)
- שבת לב: (32b)
- שבת לג: (33b)
- פסחים קיג: (113b)
- ראש השנה ד. (4a)
- יומא פב. (82a)
- יומא פו: (86b)
- תענית כב: (22b)
- מגילה יא. (11a)
- מגילה יא: (11b)
- מגילה טז. (16a)
- חגיגה יב. (12a)
- חגיגה יד. (14a)
- נזיר ג. (3a)
- בבא בתרא י: (10b)
- בבא בתרא עד: (74b)
- סנהדרין צג. (93a)
- סנהדרין צה: (95b)
- סנהדרין צו: (96b)
- מכות כג: (23b)
- שבועות לה: (35b)
- חולין פו. (86a)