אימר
אימר בתלמוד הבבלי: הִמְרָה, מָרַד (=חזר בו), טָלֶה, כֶּבֶשֹ, אֹמַר. בניקוד: אֵימַר, אִימֵּר, אִימַּר. מופיעה ב־128 דפים בש״ס, למשל ברכות יד: (14b).
פירוש
- הִמְרָה
- מָרַד (=חזר בו)
- טָלֶה
- כֶּבֶשֹ
- אֹמַר
צורות מנוקדות
אֵימַר · אִימֵּר · אִימַּר
היכן מופיעה בתלמוד
168 מופעים בש״ס · 128 עמודים
- ברכות יד: (14b)
- שבת פט: (89b)
- שבת קכד: (124b)
- שבת קמד: (144b)
- עירובין צג. (93a)
- פסחים פט. (89a)
- סוכה נ. (50a)
- מועד קטן כו. (26a)
- יבמות נח: (58b)
- כתובות לו: (36b)
- כתובות קב: (102b)
- גיטין סט. (69a)
- בבא קמא קיג. (113a)
- סנהדרין טו: (15b)
- עבודה זרה כא: (21b)
- עבודה זרה נח. (58a)
- זבחים סו: (66b)
- מנחות לד. (34a)
- חולין מב. (42a)
- חולין קלא: (131b)
- ערכין יג. (13a)
- נדה כט: (29b)
- נדה לז: (37b)
- נדה סא. (61a)