ששם
ששם בתלמוד הבבלי: ששָׁם (=העריך). בניקוד: שֶׁשָּׁם, שֶּׁשָּׂם, שֶׁשֵּׁם, שֶׁשָּׂם. מופיעה ב־22 דפים בש״ס, למשל שבת לה: (35b).
פירוש
- ששָׁם (=העריך)
צורות מנוקדות
שֶׁשָּׁם · שֶּׁשָּׂם · שֶׁשֵּׁם · שֶׁשָּׂם
היכן מופיעה בתלמוד
33 מופעים בש״ס · 22 עמודים
- שבת לה: (35b)
- פסחים לד. (34a)
- יומא טז. (16a)
- יומא יט. (19a)
- יומא ל: (30b)
- יומא נד. (54a)
- חגיגה יב. (12a)
- יבמות סו: (66b)
- כתובות מו. (46a)
- נדרים נג. (53a)
- סוטה ז. (7a)
- סוטה ח. (8a)
- סוטה יג: (13b)
- קידושין עו: (76b)
- סנהדרין פח: (88b)
- זבחים יט: (19b)
- זבחים נח. (58a)
- זבחים קא: (101b)
- זבחים קד: (104b)
- מנחות כא: (21b)
- ערכין ג: (3b)
- תמיד כט. (29a)