זבחים 58a — התלמוד בעברית

מתניתין:

קדשי קדשים

שדינן להישחט רק בצפון העזרה

ששחטן בראש המזבח

1 , רבי יוסי אומר

: שחיטתן כשרה

כאילו נשחטו בצפון

2 .

רבי יוסי ברבי יהודה אומר: מחצי המזבח ולדרום

הרי הוא

כדרום,

ושחיטתן שם פסולה,

מחצי המזבח ולצפון

הרי הוא

כצפון

ושחיטתן שם כשרה.

גמרא:

אמר רב אסי אמר רבי יוחנן: אומר היה רבי יוסי

-

כוליה מזבח בצפון

העזרה

קאי, ומאי

דאמר רבי יוסי במשנתנו דעל גבי המזבח הוי

"כאילו"

נשחטו בצפון, למרות שלשיטתו בצפון ממש נשחטו, ללמדנו -

מהו דתימא

דמדכתיב בקרא "ושחט אותו על ירך המזבח צפונה" ילפינן ד

בעינן "על ירך"

ממש, דהיינו על גבי הקרקע למרגלות המזבח

וליכא

כששוחט על גבי המזבח, וקא סלקא דעתך שתהא השחיטה שם פסולה,

קא משמע לן

דכשרה שם השחיטה [והא דכתיב בקרא "על ירך" אתי לאפוקי באם תלה את הבהמה באויר ושחט כמבואר לעיל כ"ו ע"א - ע"פ שיטה מקובצת אות א'].

אמר ליה רבי זירא לרב אסי, אלא מעתה

דפירש רבי יוחנן את דברי רבי יוסי במתניתין, דכל המזבח כשר לשחיטה משום דכוליה בצפון קאי, אם כן

לרבי יוסי ברבי יהודה,

דפליג על רבי יוסי,

הכי נמי

נפרש טעמו דסבר דמזבח

חציו בצפון

העזרה

וחציו בדרום

העזרה היה עומד, ונחלק על רבי יוסי בדין המזבח היכן היה מקומו?!

וכי תימא הכי נמי

דנחלקו במקומו של המזבח ולרבי יוסי ברבי יהודה היה המזבח עומד חציו בצפון וחציו בדרום,

והא את הוא דאמרת משמיה דרבי יוחנן: מודי רבי יוסי ברבי יהודה שאם שחטן

את הקדשי קדשים

כנגדו

של המזבח, ואפילו כנגד צד צפונו של המזבח

בקרקע

-

פסולים!

ובעל כרחך סבירא ליה לרבי יוסי ברבי יהודה דכוליה מזבח היה עומד בצדה הדרומי של העזרה ולכן השוחט בקרקע אפילו בחלקו הצפוני של המזבח פסול, שהרי שחט בדרום העזרה, והא דכשר בשוחט על גבי המזבח בחלקו הצפוני הוא גזירת הכתוב, אע"ג דבדרום העזרה היה המזבח עומד!?

אמר ליה: הכי קאמר רבי יוחנן

בביאור מחלוקת רבי יוסי ורבי יוסי ברבי יהודה במשנתינו:

שניהם מקרא אחד דרשו.

כתיב:

"וזבחת עליו את עולותיך ואת שלמיך". רבי יוסי סבר

דהמזבח

כולו

כשר

ל

שחיטת

עולה

שהיא קדשי קדשים

וכולו

כשר

ל

שחיטת

שלמים

שהיא קדשים קלים

ורבי יוסי ברבי יהודה סבר

לפרש את הפסוק

חלקיהו

ד

חציו

הצפוני של מזבח כשר

לעולה

שנאמר בה דין צפון

וחציו

הדרומי של מזבח כשר

לשלמים

שלא נאמר בהם דין צפון, ואע"ג דסבר רבי יוסי ברבי יהודה דכוליה מזבח עמד בדרום, גזירת הכתוב היא להכשיר צפון המזבח לשחיטת קדשי קדשים.

הכרחו של רבי יוסי ברבי יהודה לפרש כן את הפסוק משום

דאי סלקא דעתך

דכוונת הכתוב לומר ד

כולו לעולה כשר

אם כן קשה למאי איצטריך קרא לפרש דכשר גם לשלמים. הא

השתא כולו לעולה כשר, כולו לשלמים מיבעיא

כדין כל צפון העזרה דכשר גם לשלמים, ומזה שפירט הכתוב עולה ושלמים, שמע מינה - חלקהו, חציו הצפוני לעולה, וחציו הדרומי לשלמים!

ואידך,

רבי יוסי דפירש דכולו לעולה וכולו לשלמים לא סבירא ליה להכריח מהקרא כרבי יוסי ברבי יהודה משום דעל כרחך

איצטריך

למיכתב שלמים נמי, דאי כתיב רק עולה

סלקא דעתך אמינא

דרק

עולה הוא

דאכשר רחמנא לשוחטה על גבי המזבח ומשום

דדחיק לה מקום,

ששחיטתן של עולות היא רק בצפון, וכשהעולות מרובות מקום שחיטתן הוא דחוק, ומשום הכי אכשר רחמנא לשוחטן אפילו על ראש המזבח,

אבל שלמים, דלא דחיקי להו מקום,

ששחיטתן כשרה בכל העזרה

אימא לא

רבי רחמנא להכשיר את ראש המזבח לשחיטתן

קא משמע לן

דגם שלמים כשרים להישחט בראש המזבח.

גופא: אמר רב אסי אמר רבי יוחנן: מודי רבי יוסי ברבי יהודה שאם שחטן

את קדשי הקדשים

כנגדו

של המזבח

בקרקע פסולים

משום דסבירא ליה דמזבח כולו בדרום היה עומד.

אמר ליה רב אחא מדיפתי לרבינא: מאי "כנגדו בקרקע"

דפסיל רבי יוסי ברבי יהודה?

אילימא

דשחט בחציו הצפוני על

אמה יסוד

א

ו

בחציו הצפוני על

אמה סובב,

הרי

האי

מקום

גופיה דמזבח הוא,

ובזה וודאי מכשר רבי יוסי ברבי יהודה.

ועוד

קשה לפרש כן דהא

מאי

לשון

ב"קרקע"

אי איירי ביסוד וסובב?

וכי תימא

דאיירי ב

דעביד מחילות בקרקע

מתחת למזבח

ושחיט בהו

ובזה פסל רבי יוסי ברבי יהודה, הא אי אפשר לפרש כן, דאם כן תיקשי

וכי האי גוונא

שעשה מחילות תחת מזבח

מי הוי מזבח

כשר,

והתניא "מזבח אדמה תעשה לי"

ודרשינן:

שיהא מחובר

המזבח

באדמה

-

שלא יבננו לא על גבי מחילות ולא על גבי כיפין?!

אלא

לא צריכא,

דהא דפסל רבי יוסי ברבי יהודה הוא היכא

דבצרי בצורי

שקיצר מרחבו הצפוני של המזבח ושחט שם, וכיוון דמזבח כוליה בדרום עזרה היה עומד, לפיכך נפסל.

אמר רבי זירא: אפשר איתא להא דרבי יוחנן

דרבי יוסי סבר דכוליה מזבח בצפון היה עומד

ולא תנינא לה ב

כוליה שיתא סדרי

מתניתין? נפק

רבי זירא

דק ואשכח

דתנינן לה.

דתנן

במסכת תמיד: דיר עצים היה במקדש ו

ביררו משם עצי תאנה יפים לסדר

מהם בכל בוקר

מערכה שניה של קטרת

על מזבח החיצון [מערכה ראשונה שהיתה על גבי מזבח החיצון היתה מיועדת להקטיר עליה חלבים ואיברים, וממערכה שניה שהיתה שם היו נוטלים גחלים בכל יום להקטרת הקטורת על גבי מזבח הפנימי, וילפינן מקרא דכתיב בהקטרת הקטורת של יום הכפורים "ולקח מלא המחתה גחלי אש מעל המזבח מלפני ה'" שמקומה של המערכה השניה יהיה בחלק המזבח הנמצא מול פתח אהל מועד והיינו "מלפני ה'". והיה מקום זה]

כנגד קרן מערבית דרומית

של המזבח,

משוך מן הקרן כלפי צפון ארבע אמות,

ושיעור העצים שניתנו שם היה

באומד

שיהא מהן

חמש סאין גחלים

כדי להקטיר עליהן קטורת בהיכל,

ובשבת

נותנים עצים

באומד שמונה סאין גחלים

משום

ששם

על גבי המערכה השניה

היו נותנין

בשבת

שני בזיכי לבונה של לחם הפנים,

שמקום הקטרתן של הבזיכין הוא על גבי מערכה שניה במזבח החיצון, ולכן היו צריכים בשבת שלש סאין נוספות של גחלים כדי להקטיר עליהן את הלבונה שבבזיכין. והשתא הוינן בהאי מתניתין:

ומאי סימנא?

מהו משמעותו של סימן זה שנתנו חכמים במערכה שניה שיהיה מקומה דוקא ב"קרן מערבית דרומית משוך ארבע אמות לצד צפון"?