שרי
שרי בתלמוד הבבלי: מֻתָּר, מֻתָּר (בניגוד ל"אסור"), הַתֵּר, מַתְחִיל, מַתִּיר, שׁוֹרֶה (=שוכן). בניקוד: שְׁרֵי, שָׁרֵי, שָׂרֵי, שָׂרַי, שְׁרִי, שָׂרָי. מופיעה ב־340 דפים בש״ס, למשל ברכות יג. (13a).
פירוש
- מֻתָּר
- מֻתָּר (בניגוד ל"אסור")
- הַתֵּר
- מַתְחִיל
- מַתִּיר
- שׁוֹרֶה (=שוכן)
צורות מנוקדות
שְׁרֵי · שָׁרֵי · שָׂרֵי · שָׂרַי · שְׁרִי · שָׂרָי
היכן מופיעה בתלמוד
581 מופעים בש״ס · 340 עמודים
- ברכות יג. (13a)
- שבת לה. (35a)
- שבת צד: (94b)
- שבת קלז: (137b)
- עירובין כ: (20b)
- עירובין ק: (100b)
- פסחים מד: (44b)
- יומא סט. (69a)
- ביצה כב. (22a)
- תענית יח: (18b)
- מועד קטן יג. (13a)
- יבמות צז. (97a)
- נדרים לז. (37a)
- גיטין פג. (83a)
- בבא קמא קיג. (113a)
- בבא מציעא צ: (90b)
- סנהדרין צח. (98a)
- עבודה זרה טז. (16a)
- עבודה זרה לח. (38a)
- עבודה זרה נט: (59b)
- זבחים טז. (16a)
- חולין נח. (58a)
- חולין צט. (99a)
- בכורות כו: (26b)