שרו

שרו בתלמוד הבבלי: הִתְחִילוּ, הִתִּירוּ (=אמרו: מותר), הַתִּירוּ (את הנידוי), מֻתָּרִים, בּוֹצְעִים, מַתִּירִים (בניגוד ל"אוסרים"), מַתִּירִים (תחבושות), מֻתָּרִים (בניגוד ל"צרורים"), שָׁרוּ (שיר). בניקוד: שָׁרוּ, שְׁרוּ, שְׁרוֹ, שָׂרוֹ, שָׁרוֹ. מופיעה ב־57 דפים בש״ס, למשל ברכות יט: (19b).