ביצה 24b — התלמוד בעברית

ואיכא דמתני לה אהא דתניא

:

שוחטין מן

החיות של

הנגרין

[סוג ביברים]

ביום טוב, אבל לא מן הרשתות ומן המכמורות.

רבי שמעון בן אלעזר אומר: בא ומצאן מקולקלין מערב יום טוב

-

בידוע שמערב יום טוב נצודו, ומותרין.

בא ומצאן מקולקלין ביום טוב

-

בידוע שביום טוב נצודו, ואסורין.

ותמהינן:

הא גופה קשיא

:

אמרת, בא ומצאן מקולקלין מערב יום טוב

-

בידוע שמערב יום טוב נצודו.

טעמא דבא ומצאן מקולקלין, הא ספיקא

-

אסורין.

אימא סיפא: בא ומצאן מקולקלין ביום טוב

-

בידוע שביום טוב נצודו

.

טעמא דבא ומצאן מקולקלין, הא ספיקא

-

מערב יום טוב נצודו ומותרין!

הכי קאמר: בא ומצאן מקולקלין מערב יום טוב

-

בידוע שמערב יום טוב נצודו ומותרין

.

הא ספיקא

-

נעשה כמי שנצודו ביום טוב, ואסורין.

אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי שמעון בן אלעזר.

שנינו במשנה: מעשה בנכרי שהביא דגים,

ואמר

רבן גמליאל

מותרין הם.

והוינן בה:

מותרין

-

למאי

, לאיזה ענין?

רב אמר: מותרין לקבל

.

ולוי אמר: מותרין באכילה.

אמר רב: לעולם אל ימנע אדם עצמו מבית המדרש אפילו שעה אחת.

דאנא ולוי הוינן קמיה דרבי כי אמרה להא שמעת א.

באורתא אמר: מותרין באכילה,

בצפרא אמר: מותרין לקבל.

אנא, דהואי בי מדרשא

-

הדרי בי.

לוי דלא הוה בי מדרשא

-

לא הדר ביה.

מיתיבי: נכרי שהביא דורון לישראל, אפילו דגים המפולמין

שיש בהם לחות,

ופירות בני יומן

-

מותרין.

בשלמא למאן דאמר מותרין לקבל

-

שפיר,

אלא למאן דאמר מותרין באכילה

-

פירות בני יומן מי שרו באכילה?

ולטעמיך, פירות בני יומן

-

מי שרו בטלטול?

אלא בכוורי

בדגים כאלה

דאדימי,

שיש בהם אדמימות תחת לחייהם, והיא ראיה שלא נס ליחם,

ופירי דכבישי בירקא עסקינן

, שמוכח שהוכנו מערב יום טוב.

ואמאי קרי להו "בני יומן

" -

שהן כעין בני יומן.

אמר רב פפא: הלכתא: נכרי שהביא דורון לישראל ביום טוב, אם יש מאותו המין במחובר

-

אסור,

משום מוקצה, ואפילו לרבי שמעון, שמוקצה במחובר מוקצה גמור הוא [וכתב רש"י שהואיל ולא ליקטם בעצמו מאתמול גילה בדעתן שמקצם לגמרי].

ולערב

של כניסת ליל יום טוב השני,

נמי אסורין

עד

ב"כדי שיעשו

".

ואם אין מאותו המין במחובר תוך התחום

-

מותר.