שנא
שנא בתלמוד הבבלי: שָׁנָה (=היה שונה). בניקוד: שְׁנָא, שֵׁנָא, שְׂנֹא, שִׂנֵּא, שָׂנֵא, שֹׂנֵא. מופיעה ב־732 דפים בש״ס, למשל ברכות ב. (2a).
פירוש
- שָׁנָה (=היה שונה)
צורות מנוקדות
שְׁנָא · שֵׁנָא · שְׂנֹא · שִׂנֵּא · שָׂנֵא · שֹׂנֵא
היכן מופיעה בתלמוד
1,259 מופעים בש״ס · 732 עמודים
- ברכות ב. (2a)
- שבת מה. (45a)
- שבת קמט. (149a)
- עירובין צא: (91b)
- פסחים פה. (85a)
- יומא נח. (58a)
- תענית ב. (2a)
- יבמות יב. (12a)
- יבמות קכא. (121a)
- כתובות קה: (105b)
- סוטה יב. (12a)
- גיטין עז. (77a)
- בבא קמא ו: (6b)
- בבא קמא קט. (109a)
- בבא מציעא סט: (69b)
- בבא בתרא נט. (59a)
- סנהדרין מא. (41a)
- שבועות לז. (37a)
- עבודה זרה סג: (63b)
- זבחים קח. (108a)
- חולין יד: (14b)
- בכורות ג. (3a)
- תמורה ח. (8a)
- נדה ב: (2b)