שכרו
שכרו בתלמוד הבבלי: שכָּרוּ, שכּוֹרִים (=חופרים). בניקוד: שְׂכָרוֹ, שְּׂכָרוֹ, שָׂכְרוּ. מופיעה ב־56 דפים בש״ס, למשל ברכות ה. (5a).
פירוש
- שכָּרוּ
- שכּוֹרִים (=חופרים)
צורות מנוקדות
שְׂכָרוֹ · שְּׂכָרוֹ · שָׂכְרוּ
היכן מופיעה בתלמוד
107 מופעים בש״ס · 56 עמודים
- ברכות ה. (5a)
- ברכות ו: (6b)
- ברכות כד: (24b)
- ראש השנה כב: (22b)
- יבמות קו. (106a)
- נדרים לח. (38a)
- קידושין מ: (40b)
- בבא קמא כז. (27a)
- בבא קמא קטו: (115b)
- בבא מציעא ל: (30b)
- בבא מציעא נא: (51b)
- בבא מציעא סח. (68a)
- בבא מציעא עז: (77b)
- בבא מציעא עט: (79b)
- בבא מציעא צב. (92a)
- בבא מציעא קיא: (111b)
- בבא מציעא קיג. (113a)
- בבא בתרא ט: (9b)
- סנהדרין צב. (92a)
- עבודה זרה ב. (2a)
- עבודה זרה כב: (22b)
- עבודה זרה סג: (63b)
- מנחות כט: (29b)
- מנחות פה: (85b)