מפקע

מפקע בתלמוד הבבלי: מְקָרֵעַ, מַפְקִיעַ (מקדושה, ממצוות וכיו"ב). בניקוד: מַפְקַע, מְפַקַּע. מופיעה ב־15 דפים בש״ס, למשל שבת צב. (92a).

פירוש

  • מְקָרֵעַ
  • מַפְקִיעַ (מקדושה, ממצוות וכיו"ב)

צורות מנוקדות

מַפְקַע · מְפַקַּע

היכן מופיעה בתלמוד

19 מופעים בש״ס · 15 עמודים