לתנא
לתנא בתלמוד הבבלי: לשָׁנָה (=עשה שנית), להַשּׁוֹנֶה, לתַּנָּא, לשָׁנָה (פתיחה לברייתא - על פי רוב קצרה), לשָׁנָה. בניקוד: לְתַנָּא, לְתָנָא. מופיעה ב־62 דפים בש״ס, למשל ברכות טז. (16a).
פירוש
- לשָׁנָה (=עשה שנית)
- להַשּׁוֹנֶה
- לתַּנָּא
- לשָׁנָה (פתיחה לברייתא - על פי רוב קצרה)
- לשָׁנָה
צורות מנוקדות
לְתַנָּא · לְתָנָא
היכן מופיעה בתלמוד
70 מופעים בש״ס · 62 עמודים
- ברכות טז. (16a)
- ברכות לז: (37b)
- שבת כז. (27a)
- שבת מ: (40b)
- שבת קלה: (135b)
- עירובין צו. (96a)
- פסחים נט. (59a)
- מגילה ב: (2b)
- יבמות מז: (47b)
- כתובות יד: (14b)
- נדרים כט: (29b)
- סוטה מט: (49b)
- בבא קמא ד. (4a)
- בבא קמא לז. (37a)
- בבא מציעא צב. (92a)
- בבא בתרא צג. (93a)
- בבא בתרא קי: (110b)
- סנהדרין עא: (71b)
- שבועות כג. (23a)
- עבודה זרה סא: (61b)
- מנחות כב. (22a)
- חולין מב: (42b)
- בכורות כא. (21a)
- תמורה ז: (7b)