זבין
זבין בתלמוד הבבלי: קְנֵה, מָכַר, קוֹנֶה. בניקוד: זַבֵּין, זָבִין, זָבֵין, זְבֵין, זְבַין, זְבֹין. מופיעה ב־79 דפים בש״ס, למשל ברכות סב: (62b).
פירוש
- קְנֵה
- מָכַר
- קוֹנֶה
צורות מנוקדות
זַבֵּין · זָבִין · זָבֵין · זְבֵין · זְבַין · זְבֹין
היכן מופיעה בתלמוד
151 מופעים בש״ס · 79 עמודים
- ברכות סב: (62b)
- פסחים לא. (31a)
- פסחים סז: (67b)
- פסחים צג. (93a)
- יומא עח: (78b)
- מגילה ח. (8a)
- יבמות סג. (63a)
- כתובות צח: (98b)
- נדרים לה: (35b)
- גיטין נח: (58b)
- בבא קמא ז: (7b)
- בבא קמא עח: (78b)
- בבא קמא קיט. (119a)
- בבא מציעא טז: (16b)
- בבא מציעא סז. (67a)
- בבא מציעא פג. (83a)
- בבא בתרא ל: (30b)
- בבא בתרא מא: (41b)
- בבא בתרא עב: (72b)
- בבא בתרא קכו. (126a)
- בבא בתרא קנו. (156a)
- עבודה זרה נג. (53a)
- מנחות צה: (95b)
- חולין קלג: (133b)