ותנא
ותנא בתלמוד הבבלי: ושָׁנָה (=עשה שנית), והַשּׁוֹנֶה, ותַּנָּא, ושָׁנָה (פתיחה לברייתא - על פי רוב קצרה), ושָׁנָה. בניקוד: וְתַנָּא, וְתָנָא, וּתְנָא, וְתָנֵא. מופיעה ב־184 דפים בש״ס, למשל ברכות ד. (4a).
פירוש
- ושָׁנָה (=עשה שנית)
- והַשּׁוֹנֶה
- ותַּנָּא
- ושָׁנָה (פתיחה לברייתא - על פי רוב קצרה)
- ושָׁנָה
צורות מנוקדות
וְתַנָּא · וְתָנָא · וּתְנָא · וְתָנֵא
היכן מופיעה בתלמוד
217 מופעים בש״ס · 184 עמודים
- ברכות ד. (4a)
- שבת נד. (54a)
- שבת קנא: (151b)
- פסחים נז. (57a)
- יומא לה. (35a)
- סוכה מ. (40a)
- מגילה ב: (2b)
- חגיגה כו: (26b)
- יבמות עג: (73b)
- כתובות עו. (76a)
- סוטה ב. (2a)
- קידושין כב: (22b)
- קידושין סז. (67a)
- בבא קמא עט. (79a)
- בבא מציעא סח: (68b)
- בבא בתרא פד. (84a)
- סנהדרין כא. (21a)
- סנהדרין עז: (77b)
- זבחים לח. (38a)
- זבחים קטו. (115a)
- חולין מד. (44a)
- בכורות ג: (3b)
- ערכין ו: (6b)
- תמורה ה: (5b)