הוה
הוה בתלמוד הבבלי: הָיָה, הָיִיתִי. בניקוד: הֲוָה, הָוֵה, הֲוֹה, הֹוֶה, הֹוָה, הֱוֵה. מופיעה ב־1,475 דפים בש״ס, למשל ברכות ג: (3b).
פירוש
- הָיָה
- הָיִיתִי
צורות מנוקדות
הֲוָה · הָוֵה · הֲוֹה · הֹוֶה · הֹוָה · הֱוֵה · הָוָה
היכן מופיעה בתלמוד
2,970 מופעים בש״ס · 1,475 עמודים
- ברכות ג: (3b)
- שבת יג. (13a)
- שבת קכ. (120a)
- עירובין סה. (65a)
- פסחים קכ: (120b)
- סוכה לא. (31a)
- מגילה יא. (11a)
- יבמות ה: (5b)
- כתובות ח: (8b)
- כתובות קיב. (112a)
- סוטה לג. (33a)
- קידושין ד. (4a)
- בבא קמא טז: (16b)
- בבא קמא קיז. (117a)
- בבא מציעא פד: (84b)
- בבא בתרא נא. (51a)
- סנהדרין טו: (15b)
- סנהדרין ק. (100a)
- עבודה זרה כט. (29a)
- זבחים נט. (59a)
- מנחות סו. (66a)
- חולין נח. (58a)
- בכורות יג: (13b)
- תמורה כח: (28b)