דתנן
דתנן בתלמוד הבבלי: ששנינו, של שנינו. בניקוד: דִּתְנַן, דִּתְנָן, דִתְנַן, דַּתְנַן. מופיעה ב־918 דפים בש״ס, למשל ברכות ג: (3b).
פירוש
- ששנינו
- של שנינו
צורות מנוקדות
דִּתְנַן · דִּתְנָן · דִתְנַן · דַּתְנַן
היכן מופיעה בתלמוד
1,189 מופעים בש״ס · 918 עמודים
- ברכות ג: (3b)
- שבת יט. (19a)
- שבת קכה. (125a)
- עירובין לד: (34b)
- פסחים טו: (15b)
- פסחים צב: (92b)
- יומא סד. (64a)
- ביצה כג: (23b)
- חגיגה ז: (7b)
- יבמות צב: (92b)
- כתובות צה: (95b)
- סוטה ח. (8a)
- קידושין ו. (6a)
- בבא קמא סט. (69a)
- בבא מציעא כח. (28a)
- בבא בתרא נה: (55b)
- סנהדרין לד: (34b)
- עבודה זרה מג. (43a)
- זבחים מב. (42a)
- מנחות נט. (59a)
- חולין לד. (34a)
- חולין קלח: (138b)
- ערכין יט. (19a)
- מעילה כב. (22a)