דאתא
דאתא בתלמוד הבבלי: שבָּא, של בָּא. בניקוד: דַּאֲתָא, דְּאָתֵא, דְּאָתָא, דְאָתָא. מופיעה ב־232 דפים בש״ס, למשל ברכות ט. (9a).
פירוש
- שבָּא
- של בָּא
צורות מנוקדות
דַּאֲתָא · דְּאָתֵא · דְּאָתָא · דְאָתָא
היכן מופיעה בתלמוד
296 מופעים בש״ס · 232 עמודים
- ברכות ט. (9a)
- שבת כז: (27b)
- עירובין לד: (34b)
- פסחים כה: (25b)
- פסחים עז: (77b)
- ביצה ד. (4a)
- מועד קטן ה. (5a)
- יבמות ל: (30b)
- כתובות י. (10a)
- נדרים עז: (77b)
- סוטה כח. (28a)
- קידושין יז: (17b)
- בבא קמא סג. (63a)
- בבא קמא קו. (106a)
- בבא מציעא קטו: (115b)
- בבא בתרא קנג. (153a)
- סנהדרין נט: (59b)
- מכות יט: (19b)
- זבחים ד. (4a)
- זבחים לו: (36b)
- מנחות נה. (55a)
- חולין נג: (53b)
- חולין קלד: (134b)
- ערכין יב: (12b)