Text version of this daf: original and translation
Zevachim 97b (צז:) — the Talmud in English
Zevachim 97b (זבחים צז:): , . One might think that if sin-offering meat touched part of another piece, and the entire piece would become disqualified, ? The verse therefore states: “that touches.”…
Original text — Zevachim 97b (צז:)
ודרשינן,
עד שיבלע בבשרה.
כגון שהמיס שומן חטאת וסך בו צלי של שלמים, ונבלע בו.
יכול נגע
בשר חטאת
במקצת חתיכה
אחרת
יהא
כל החתיכה
כולו פסול,
ויקדש כמותה?
תלמוד לומר "יגע".
שהיה יכול לכתוב "הנוגע" וכתב "אשר יגע", הרי זה משמע שמקום הנגיעה בלבד מתקדש! ודורשים:
הנוגע פסול!
שרק מקום הנגיעה יקדש.
כיצד
יתקיימו שני הדברים, שעל ידי הבליעה מתקדש, ומאידך אינו נפסל אלא מקום הנגיעה ולא יותר?
חותך את מקום שבלע,
שכל מקום שיש בו בליעה קרוי נוגע והוא מתקדש, ושאר החתיכה שלא נתפשטה הבליעה לשם, לא נתקדש.
וממשיכה הברייתא לדרוש את דברי הכתוב:
"
בבשרה"
-
ולא בגידין, ולא בעצמות, ולא בקרנים, ולא בטלפים.
שלענין לקדש בבלוע, צריך בשר דווקא, ואלו אינם בשר.
"יקדש
" -
להיות כמוה,
שתהיה החתיכה הבולעת ממנה, כמו הבליעה שנבלעה בה.
הא כיצד
נהיית כמוה?
אם פסולה היא
הבליעה, כגון פיגול או נותר או פסול אחר,
יפסל
הבולע ממנה.
ואם כשרה היא,
גורמת היא לחתיכה שבולעת ממנה שלא יהא רשאי לאוכלה כמו דינה שבתחילה, אלא
תאכל כחמור שבה.
כגון אם נגע בשר שלמים בבשר חטאת, ובלע ממנה שמנונית, יאכל בשר השלמים כחומר דין בשר חטאת שנבלע בה.
ופרכינן:
אמאי
תיפסל החתיכה הכשרה משום שנבלע בה קצת מן הפסולה?
וניתי עשה
"ואכלו אותם" שכתוב לגבי כשירה,
ולידחי את לא תעשה
"לא תאכל" שכתוב לגבי פסולה.
ומשנינן:
אמר רבא: אין עשה דוחה את לא תעשה שבמקדש.
דתניא,
נאמר לגבי קרבן פסח
"ועצם לא תשברו בו".
רבי שמעון בן מנסיא אומר: אחד עצם שיש בו מוח, ואחד עצם שאין בו מוח,
בשניהם אסורה שבירת עצם בפסח!
ומדייק רבא:
אמאי
אסור לשבור עצם שיש בו מוח?
ניתי עשה
של אכילת בשר הפסח שכתוב "ואכלו את הבשר בלילה הזה",
ולידחי את לא תעשה
של שבירה?
אלא, שמע מינה, אין עשה דוחה לא תעשה שבמקדש
, לפי שאיסור לא תעשה שבמקדש חמור כמו עשה, ואין עשה אחר דוחה אותה.
ועוד משנינן:
רב אשי אמר, "יקדש"
האמור לגבי חטאת,
עשה הוא. והוה ליה
חטאת
עשה ולא תעשה, ואין עשה
של אכילת קרבן כשר
דוחה לא תעשה
של חטאת פסולה
ועשה
של "יקדש".
והוינן בה:
אשכחן חטאת דמתקדשת בבלוע, שאר קדשים
שמתקדשים בבלוע,
מנלן?
ומפרשינן:
אמר שמואל משום רבי אלעזר
: נאמר "
זאת התורה לעולה ולמנחה ולחטאת ולאשם ולמילואים ולזבח השלמים"
. כל הפסוק הזה מיותר, שהרי בכל אחד מהקרבנות בפני עצמו כתוב "זאת תורת העולה", "זאת תורת החטאת", וכו' אלא פסוק זה בא להקיש כולם זה לזה, וללמוד מזה על זה, ודורשים שלכך הוקשו כולם
לעולה
-
כי עולה, מה עולה טעונה כלי אף כל
הקרבנות
טעונה כלי.
והוינן בה:
מאי כלי,
על איזה כלי מלמדת עולה?
אילימא
שצריך
מזרק
לקבלת דם? הרי
בשלמי צבור נמי כתיב בהו
בהר סיני "
ויקח משה חצי הדם וישם באגנות",
וכתוב שם "ויזבחו זבחים שלמים", וכיון שחוזר ומקיש כל הקרבנות גם לשלמים, אם כן, גם דין זה שצריך קבלת הדם במזרק נלמד משלמים.
ומפרשינן:
אלא,
מלמד על
סכין
לשחיטה, ולהוציא צור וציפורן וקנה שצריך כלי שרת .
ועולה גופה, מנלן
שצריך סכין לשחיטה?
דכתיב "וישלח אברהם את ידו, ויקח את המאכלת
", ולא כתוב "את המחתך", משמע שצריך דווקא כלי.
והתם
בעקידת יצחק,
עולה הוא, דכתיב,
"ויעלהו לעולה תחת בנו".
ולמדים מעולה לכל הקרבנות שטעונים שחיטה בסכין.
והוקשו כל הקרבנות ל
מנחה
-
מה מנחה אינה נאכלת אלא לזכרי כהונה,
שנאמר "כל זכר בכהנים יאכלנה",
אף כל
הקרבנות
אינם נאכלים אלא לזכרי כהונה.
והוינן בה:
מאי היא
, איזה מן קרבנות למדים ממנחה שאינם נאכלים אלא לזכרי כהונה?
אי חטאת ואשם
נלמדים ממנחה, הרי
בהדיא כתיב בהו "כל זכר בכהנים יאכלנו",
ואינם צריכים ללמוד ממנחה.
ואי זבחי שלמי צבור
נלמדים ממנחה, שכבשי עצרת נאכלים לזכרי כהונה, הרי
מריבוייא דקרא אתי
שכתוב
"בקדש הקדשים תאכלנו, כל זכר יאכל אותו".
ואף על גב שזבחי שלמי צבור לא כתוב שם, אך מהייתור הזה
לימד על שלמי צבור שאינם נאכלים אלא לזכרי כהונה.
ומשנינן:
תנאי היא
, יש מחלוקת תנאים מנין למדים על זבחי שלמי צבור שנאכלים לזכרי כהונה.
Translation
,
.
One might think that if
sin-offering meat
touched part of another piece,
and
the entire
piece
would become disqualified,
?
The verse therefore states: “that touches.”
:
“The part that touches becomes disqualified!”
.
How
?
He cuts away the place where the absorption occurred;
.
: "
-
but not into sinews, bones, horns, or hooves.
. "
" -
to become like it,
.
How
?
If the absorbed material is disqualified,
,
it becomes disqualified,
.
But if it is valid,
it causes the piece absorbing it to lose the right to be eaten according to its original status; rather,
it is eaten according to the stricter status.
.
:
Why
?
"
"
:
Rava said: A positive commandment does not override a prohibition that applies in the Temple.
As it was taught in a beraita,
with regard to the Paschal offering:
“And you shall not break any bone in it.”
Rabbi Shimon ben Menasya says: Whether it is a bone containing marrow or a bone containing no marrow,
!
:
Why
?
,
and let it override the prohibition
?
,
.
:
,
is a positive commandment. And it follows that
the sin-offering involves
both a positive commandment and a prohibition, and a positive commandment
to eat a valid offering
does not override the prohibition
concerning disqualified sin-offering meat
and the positive commandment
".
:
We have found that a sin-offering becomes sanctified through absorbed material. What about other offerings
,
From where do we know this?
:
:
"
.
This entire verse is superfluous, since each offering separately is described with the words “This is the law of the burnt-offering,” “This is the law of the sin-offering,” and so on. Rather, this verse comes to compare all of them with one another and to derive the law of one from the others. They are all compared
-
Just as a burnt-offering requires a utensil, so too every
offering
requires a utensil.
:
What utensil
?
If you say
that it requires a
basin
for receiving the blood, this cannot be, because
it is also written concerning the communal peace-offerings
"
“And Moses took half the blood and placed it in basins,”
.
:
Rather,
it teaches about a
knife
.
And with regard to the burnt-offering itself, from where do we know
?
",
.
And there,
,
“And he offered it as a burnt-offering in place of his son.”
.
And all the offerings are compared to the
-
Just as a meal-offering may be eaten only by male members of the priesthood,
,
so too all
offerings
may be eaten only by male members of the priesthood.
:
,
?
If it is sin-offerings and guilt-offerings
that are being learned from the meal-offering,
it is explicitly written concerning them, “Every male among the priests shall eat it,”
.
And if it is the communal peace-offerings
that are being learned from the meal-offering—since the sheep of the festival of Assembly are eaten by male members of the priesthood—
it is derived from an amplification in the verse,
as it is written:
“In the most sacred place you shall eat it; every male may eat it.”
Although communal peace-offerings are not mentioned there,
this extra wording teaches with regard to communal peace-offerings that they may be eaten only by male members of the priesthood.
:
,
.