Bava Batra 114b — o Talmud em português

אלא מאי אית לך למימר, דיסליקו

מענינא לענינא,

[יעברו מענין לענין] כדי שלא יוכל לחזור בו.

אם כן,

הכא נמי

אפשר לתרץ דברי רבה,

ד

איירי במקרה ש

קמו, והדר יתיבו.

ואז אינו יכול לחזור בו.

והלכתא כוותיה דרב יוסף

בשלשת המקרים דלהלן: א.

בשדה

[המחלוקת הנזכרת לעיל (יב ב) גבי אחים שחלקו קרקעות אביהם, ואחד מהם רוצה שדה מסויימת הסמוכה לשדהו. ודעת רב יוסף, שאינו יכול לתבוע דוקא שדה זו],

ב

. ענין

[היינו נידון דידן,, "כל זמן שעסוקים באותו ענין"],

ג.

ומחצה

[לקמן (קמג א) גבי מי שאמר לאשתו, "נכסי לך ולבנך", אמר רב יוסף, קנתה מחצית מהנכסים] .

שנינו במשנה:

"האשה את בנה

והאשה את בעלה ואחי האם מנחילין ולא נוחלין".

וכו'

:

ודנה הגמרא:

הא תו למה לי?

הא תנא ליה רישא, "האיש את אמו, והאיש את אשתו,

נוחלין ולא מנחילין", וממילא שמעינן איפכא, שהאישה אינה נוחלת את בעלה ובנה? ומתרצת הגמרא:

הא קא משמע לן ד"אשה את בנה" דומיא ד"אשה את בעלה", מה "אשה את בעלה", אין הבעל יורש את אשתו בקבר,

כלומר, אינה מנחלת לו נכסים הראוים לה לאחר מיתתה, [ואינה יורשת אותם בקבר על מנת להנחילם לבעלה], ויורש רק נכסים המוחזקים בידה, בשעת מיתה .

אף אשה את בנה, אין הבן יורש את אמו בקבר

, כגון אם מת הוא ואחר כך מתה אמו, אינו יורש את נכסי אמו כדי

להנחיל

ם

לאחין

שלו

מן האב,

אלא קרובי משפחתה מצד אביה יורשים אותה. . אחר ששנינו במשנה שאין האשה יורשת את בנה, הובאו להלן דעות שונות בהלכה זו:

אמר רבי יוחנן משום רבי יהודה בן רבי שמעון

דבר תורה

[מן הפסוק אפשר ללמוד], ש

האב יורש את בנו,

וביתו, כדדרשינן לעיל (קט א ושם).

ו

כמו כן,

אשה יורשת את בנה.

במקום שאין אביו קיים .

שנאמר, "

וכל בת יורשת נחלה מ

מטות

בני ישראל

",

והעמדנו לעיל (קיא א), בבת היורשת שני מטות. דהיינו, מטה אביה ואמה?.

ודרשינן:

מקיש מטה האם למטה האב, מה מטה האב, אב יורש את בנו, אף מטה האם, אשה יורשת את בנה.