נזיר 41b — התלמוד בעברית

ואי כתב

רחמנא "

ראשו

" לבד

ולא כתב זקנו, הוה אמינא

[הייתי אומר]:

אף כי

משמע

מ"ראשו"

תרתי

[אף על פי שיש ללמוד מ"ראשו" את שני הדינים הבאים]:

א.

דאתי עשה ודחי את לא תעשה

, כשם שתגלחת מצורע דוחה את הלאו דהקפת הראש.

ב.

ומשמע

עוד,

ד

"

הקפת כל הראש שמה הקפה

" -

ו

אולם

אכתי

תגלחת מצורע שהיא

בתער

דוקא

מנלן!?

להכי כתב רחמנא

"

זקנו

", שמזה אנו לומדים שתגלחת המצורע היא בתער דוקא, וכפי שנתבאר לעיל בגמרא.

ומוסיפה הגמרא לפרש:

ורבי אליעזר

, הלומד מ"ראשו" שהמצורע הנזיר מגלח את ראשו בתער,

דאתי עשה ודחי את לא תעשה

[שמפסוק זה לומדים חכמים שעשה דוחה את לא תעשה] -

מנליה

[מנין לו]!?

ומשנינן:

יליף

רבי אליעזר שעשה דוחה את לא תעשה

מגדילים

[מציצית] -

דתניא

: נאמר בתורה "

לא תלבש שעטנז

צמר ופשתים יחדיו. גדילים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך אשר תכסה בה"; ולכך נסמכה פרשת ציצית לשעטנז -