שמה
שמה בתלמוד הבבלי: שָׁם אוֹתָהּ (מלשון שומה), שמה. בניקוד: שְׁמָהּ, שָׁמָּה, שְׁמַהּ, שָּׁמָּה, שְׁמֹה, שָׁמַהּ. מופיעה ב־179 דפים בש״ס, למשל ברכות יג. (13a).
פירוש
- שָׁם אוֹתָהּ (מלשון שומה)
- שמה
צורות מנוקדות
שְׁמָהּ · שָׁמָּה · שְׁמַהּ · שָּׁמָּה · שְׁמֹה · שָׁמַהּ
היכן מופיעה בתלמוד
317 מופעים בש״ס · 179 עמודים
- ברכות יג. (13a)
- שבת נז. (57a)
- שבת קא: (101b)
- עירובין ס. (60a)
- פסחים צז. (97a)
- יומא לא. (31a)
- סוכה מא: (41b)
- מגילה יג. (13a)
- יבמות ה. (5a)
- נדרים סו: (66b)
- סוטה יא: (11b)
- גיטין יט: (19b)
- בבא קמא כח: (28b)
- בבא בתרא יד: (14b)
- בבא בתרא קמא. (141a)
- סנהדרין לז. (37a)
- סנהדרין פב: (82b)
- מכות יב: (12b)
- שבועות כח: (28b)
- זבחים לג. (33a)
- מנחות יג: (13b)
- חולין מט. (49a)
- חולין פד. (84a)
- בכורות מא. (41a)