שניא

שניא בתלמוד הבבלי: מְשֻׁנָּה, שׁוֹנָה. בניקוד: שְׁנַיָּא, שַׁנְיָא, שָׁנְיָא. מופיעה ב־8 דפים בש״ס, למשל שבת קמח. (148a).

פירוש

  • מְשֻׁנָּה
  • שׁוֹנָה

צורות מנוקדות

שְׁנַיָּא · שַׁנְיָא · שָׁנְיָא

היכן מופיעה בתלמוד

9 מופעים בש״ס · 8 עמודים