שחר
שחר בתלמוד הבבלי: שחָרַר (=קדח חור). בניקוד: שַׁחַר, שָׁחַר, שָּׁחַר. מופיעה ב־35 דפים בש״ס, למשל ברכות ד. (4a).
פירוש
- שחָרַר (=קדח חור)
צורות מנוקדות
שַׁחַר · שָׁחַר · שָּׁחַר
היכן מופיעה בתלמוד
55 מופעים בש״ס · 35 עמודים
- ברכות ד. (4a)
- ברכות כו: (26b)
- ברכות כז. (27a)
- פסחים ב: (2b)
- פסחים נח: (58b)
- ראש השנה ל: (30b)
- יומא יב. (12a)
- יומא כט. (29a)
- יומא לא: (31b)
- יומא לב: (32b)
- יומא לג: (33b)
- יומא לד: (34b)
- יומא סב: (62b)
- יומא ע. (70a)
- סוכה נג. (53a)
- סוכה נג: (53b)
- סוכה נו: (56b)
- בבא קמא קיא. (111a)
- סנהדרין טז: (16b)
- סנהדרין פח: (88b)
- מנחות נ. (50a)
- מנחות פט: (89b)
- תמיד ל: (30b)
- תמיד לא: (31b)