קנו
קנו בתלמוד הבבלי: קָנוּ. בניקוד: קָנוּ, קְנוֹ, קִנּוֹ. מופיעה ב־47 דפים בש״ס, למשל שבת לד. (34a).
פירוש
- קָנוּ
צורות מנוקדות
קָנוּ · קְנוֹ · קִנּוֹ
היכן מופיעה בתלמוד
84 מופעים בש״ס · 47 עמודים
- שבת לד. (34a)
- עירובין עו. (76a)
- מועד קטן יח: (18b)
- יבמות כא. (21a)
- יבמות עט: (79b)
- כתובות עג: (73b)
- כתובות פג: (83b)
- כתובות קב. (102a)
- גיטין יג: (13b)
- גיטין לט. (39a)
- גיטין נא. (51a)
- גיטין עב: (72b)
- קידושין ט: (9b)
- בבא קמא קי: (110b)
- בבא מציעא ט. (9a)
- בבא מציעא עד: (74b)
- בבא מציעא קד: (104b)
- בבא בתרא ג. (3a)
- בבא בתרא ק. (100a)
- בבא בתרא קמב: (142b)
- בבא בתרא קנא: (151b)
- בבא בתרא קנב: (152b)
- סנהדרין כט: (29b)
- חולין קלט: (139b)