פשטה
פשטה בתלמוד הבבלי: פְּרֹשֹ אוֹתָהּ, פָּשַׁט אוֹתָהּ, פָּשַׁט אוֹתָהּ (את הבעיא), פּוֹשֶׁטֶת (=מוֹתַחַת). בניקוד: פַּשְׁטַהּ, פָּשְׁטָה. מופיעה ב־35 דפים בש״ס, למשל שבת טו. (15a).
פירוש
- פְּרֹשֹ אוֹתָהּ
- פָּשַׁט אוֹתָהּ
- פָּשַׁט אוֹתָהּ (את הבעיא)
- פּוֹשֶׁטֶת (=מוֹתַחַת)
צורות מנוקדות
פַּשְׁטַהּ · פָּשְׁטָה
היכן מופיעה בתלמוד
41 מופעים בש״ס · 35 עמודים
- שבת טו. (15a)
- שבת כג: (23b)
- עירובין קב. (102a)
- יומא מז: (47b)
- מגילה ג: (3b)
- כתובות נג. (53a)
- נדרים נח. (58a)
- גיטין ל. (30a)
- גיטין פב: (82b)
- קידושין ט: (9b)
- קידושין יא. (11a)
- קידושין מח. (48a)
- בבא קמא כז. (27a)
- בבא קמא נג: (53b)
- בבא קמא צו. (96a)
- בבא קמא קה. (105a)
- בבא בתרא קעה. (175a)
- סנהדרין י. (10a)
- עבודה זרה י. (10a)
- זבחים צח: (98b)
- מנחות ז: (7b)
- חולין לח: (38b)
- חולין נד. (54a)
- חולין קכו: (126b)