מנח
מנח בתלמוד הבבלי: מֻנַּח, מַנִּיחַ. בניקוד: מַנַּח, מִנֹּחַ. מופיעה ב־39 דפים בש״ס, למשל ברכות ח: (8b).
פירוש
- מֻנַּח
- מַנִּיחַ
צורות מנוקדות
מַנַּח · מִנֹּחַ
היכן מופיעה בתלמוד
58 מופעים בש״ס · 39 עמודים
- ברכות ח: (8b)
- ברכות כד. (24a)
- ברכות סא. (61a)
- שבת ו. (6a)
- שבת כב. (22a)
- שבת קכח: (128b)
- שבת קמב: (142b)
- פסחים קג. (103a)
- פסחים קיב: (112b)
- ראש השנה יז. (17a)
- סוכה נה. (55a)
- תענית טז. (16a)
- מגילה כו: (26b)
- מועד קטן כה. (25a)
- יבמות מו. (46a)
- בבא קמא צח. (98a)
- בבא קמא קטו: (115b)
- בבא מציעא עג: (73b)
- בבא בתרא ס: (60b)
- סנהדרין סה: (65b)
- שבועות לז: (37b)
- מנחות ז. (7a)
- מנחות צד: (94b)
- חולין קי. (110a)