מכרו
מכרו בתלמוד הבבלי: מכָּרוּ, מכּוֹרִים (=חופרים). בניקוד: מְכָרוֹ, מָכְרוּ, מִכְּרוּ, מִכְרוּ. מופיעה ב־33 דפים בש״ס, למשל פסחים קיא: (111b).
פירוש
- מכָּרוּ
- מכּוֹרִים (=חופרים)
צורות מנוקדות
מְכָרוֹ · מָכְרוּ · מִכְּרוּ · מִכְרוּ
היכן מופיעה בתלמוד
65 מופעים בש״ס · 33 עמודים
- פסחים קיא: (111b)
- יומא ט. (9a)
- יומא עה. (75a)
- מגילה כו. (26a)
- מגילה כז. (27a)
- יבמות סו: (66b)
- כתובות לג: (33b)
- כתובות סט. (69a)
- כתובות ק: (100b)
- כתובות קג. (103a)
- סוטה כא: (21b)
- גיטין ו: (6b)
- גיטין מד. (44a)
- קידושין מג. (43a)
- בבא קמא לג: (33b)
- בבא קמא מד: (44b)
- בבא קמא סב: (62b)
- בבא קמא סז: (67b)
- בבא קמא סח. (68a)
- בבא קמא עח: (78b)
- בבא קמא עט. (79a)
- בבא קמא צח: (98b)
- בבא בתרא קמ. (140a)
- סנהדרין פה: (85b)