מיפטר

מיפטר בתלמוד הבבלי: נִפְטַר (=היה פטור). בניקוד: מִיפְּטַר, מִיפְטָר, מִיפְטַר. מופיעה ב־16 דפים בש״ס, למשל יומא נג. (53a).

פירוש

  • נִפְטַר (=היה פטור)

צורות מנוקדות

מִיפְּטַר · מִיפְטָר · מִיפְטַר

היכן מופיעה בתלמוד

21 מופעים בש״ס · 16 עמודים