מינן

מינן בתלמוד הבבלי: מִמֶּנּוּ (=מֵאִתָּנוּ). בניקוד: מִינַּן, מִינָּן, מִינָן. מופיעה ב־18 דפים בש״ס, למשל ברכות ו. (6a).

פירוש

  • מִמֶּנּוּ (=מֵאִתָּנוּ)

צורות מנוקדות

מִינַּן · מִינָּן · מִינָן

היכן מופיעה בתלמוד

23 מופעים בש״ס · 18 עמודים