מיניה
מיניה בתלמוד הבבלי: מִמֶּנּוּ, מינו. בניקוד: מִינֵּיהּ, מִינֵיהּ, מִינַּיהּ, מִינָּיהּ, מִינַּיְה, מִינַיְהִ. מופיעה ב־855 דפים בש״ס, למשל ברכות ה: (5b).
פירוש
- מִמֶּנּוּ
- מינו
צורות מנוקדות
מִינֵּיהּ · מִינֵיהּ · מִינַּיהּ · מִינָּיהּ · מִינַּיְה · מִינַיְהִ
היכן מופיעה בתלמוד
1,266 מופעים בש״ס · 855 עמודים
- ברכות ה: (5b)
- שבת לד. (34a)
- שבת קיג. (113a)
- עירובין לו. (36a)
- פסחים כז: (27b)
- יומא נו: (56b)
- מגילה יג. (13a)
- יבמות סט: (69b)
- כתובות מג. (43a)
- נדרים מד: (44b)
- גיטין כט: (29b)
- קידושין ג: (3b)
- בבא קמא כ: (20b)
- בבא קמא צט: (99b)
- בבא מציעא מז: (47b)
- בבא מציעא קו: (106b)
- בבא בתרא פח. (88a)
- סנהדרין מג. (43a)
- שבועות ה: (5b)
- עבודה זרה סא. (61a)
- מנחות כג: (23b)
- חולין נב: (52b)
- חולין קיח. (118a)
- כריתות ה. (5a)