מינה
מינה בתלמוד הבבלי: מִמֶּנָּה, מינה, ממנה. בניקוד: מִינַּהּ, מִינָּה, מִינַהּ, מִינֵּהּ, מִינָהּ, מִינָּהּ. מופיעה ב־1,265 דפים בש״ס, למשל ברכות ב: (2b).
פירוש
- מִמֶּנָּה
- מינה
- ממנה
צורות מנוקדות
מִינַּהּ · מִינָּה · מִינַהּ · מִינֵּהּ · מִינָהּ · מִינָּהּ · מִינָה
היכן מופיעה בתלמוד
2,094 מופעים בש״ס · 1,265 עמודים
- ברכות ב: (2b)
- שבת נג: (53b)
- עירובין טז: (16b)
- פסחים לג. (33a)
- ראש השנה יט: (19b)
- סוכה לג. (33a)
- מגילה כז. (27a)
- יבמות לו. (36a)
- יבמות קיט: (119b)
- כתובות קה: (105b)
- נזיר נב. (52a)
- גיטין סג. (63a)
- קידושין נג. (53a)
- בבא קמא סח. (68a)
- בבא מציעא כז. (27a)
- בבא מציעא קח. (108a)
- בבא בתרא קטז: (116b)
- סנהדרין עא: (71b)
- עבודה זרה ה: (5b)
- זבחים לד: (34b)
- מנחות עז. (77a)
- חולין קג: (103b)
- ערכין ו. (6a)
- מעילה ה: (5b)