מינא
מינא בתלמוד הבבלי: מין. בניקוד: מִינָא, מִינַאּ. מופיעה ב־44 דפים בש״ס, למשל ברכות ז. (7a).
פירוש
- מין
צורות מנוקדות
מִינָא · מִינַאּ
היכן מופיעה בתלמוד
77 מופעים בש״ס · 44 עמודים
- ברכות ז. (7a)
- ברכות י. (10a)
- ברכות נח. (58a)
- שבת קז: (107b)
- עירובין קא. (101a)
- סוכה לא. (31a)
- סוכה לו: (36b)
- סוכה לז. (37a)
- חגיגה ה: (5b)
- כתובות סא. (61a)
- נדרים נ: (50b)
- קידושין יז. (17a)
- סנהדרין לז. (37a)
- סנהדרין לח: (38b)
- סנהדרין צא. (91a)
- סנהדרין קה: (105b)
- עבודה זרה ד: (4b)
- זבחים כד. (24a)
- זבחים צ: (90b)
- זבחים קח. (108a)
- מנחות קד: (104b)
- חולין עד. (74a)
- חולין פ. (80a)
- בכורות ז: (7b)