מיית
מיית בתלמוד הבבלי: ימות, מת. בניקוד: מָיֵית, מִיית. מופיעה ב־34 דפים בש״ס, למשל ברכות לו: (36b).
פירוש
- ימות
- מת
צורות מנוקדות
מָיֵית · מִיית
היכן מופיעה בתלמוד
49 מופעים בש״ס · 34 עמודים
- ברכות לו: (36b)
- שבת צ: (90b)
- פסחים יא: (11b)
- יומא פד. (84a)
- סוכה כג. (23a)
- יבמות כו. (26a)
- יבמות קיז: (117b)
- יבמות קיח. (118a)
- נזיר נא: (51b)
- גיטין כה: (25b)
- גיטין נו: (56b)
- גיטין סח: (68b)
- גיטין עז. (77a)
- בבא קמא נא: (51b)
- בבא קמא פד. (84a)
- בבא קמא פח: (88b)
- בבא קמא קד: (104b)
- בבא בתרא קמב: (142b)
- סנהדרין י: (10b)
- סנהדרין מז. (47a)
- עבודה זרה יב. (12a)
- עבודה זרה יז. (17a)
- בכורות לג: (33b)
- ערכין ז. (7a)