מדבר
מדבר בתלמוד הבבלי: מנְהַג, מנָהַג (=לקח אנשים), ממוֹלִיךְ, מנוֹהֵג, מדבר. בניקוד: מְדַבֵּר, מִדָּבָר, מִדְבָּר, מִדְּבַר, מִדְבַּר, מְדַבַּר. מופיעה ב־226 דפים בש״ס, למשל ברכות יז. (17a).
פירוש
- מנְהַג
- מנָהַג (=לקח אנשים)
- ממוֹלִיךְ
- מנוֹהֵג
- מדבר
צורות מנוקדות
מְדַבֵּר · מִדָּבָר · מִדְבָּר · מִדְּבַר · מִדְבַּר · מְדַבַּר · מִדַּבֵּר
היכן מופיעה בתלמוד
412 מופעים בש״ס · 226 עמודים
- ברכות יז. (17a)
- שבת פט. (89a)
- פסחים סא: (61b)
- ראש השנה לא. (31a)
- יומא עה. (75a)
- תענית ל: (30b)
- חגיגה ג. (3a)
- יבמות מח: (48b)
- כתובות לג. (33a)
- נדרים עט. (79a)
- סוטה לא: (31b)
- קידושין טז. (16a)
- בבא קמא קט: (109b)
- בבא בתרא קיא: (111b)
- סנהדרין סה: (65b)
- סנהדרין קד. (104a)
- שבועות ל: (30b)
- הוריות ד. (4a)
- זבחים מו. (46a)
- זבחים צב: (92b)
- מנחות מה: (45b)
- מנחות צא. (91a)
- בכורות לד. (34a)
- תמורה ב: (2b)