דקביל
דקביל בתלמוד הבבלי: שקִבֵּל, של קִבֵּל, שקַבֵּל (צווי), של קַבֵּל (צווי), שקוֹבֵל (=מִתְרַעֵם), של קוֹבֵל (=מִתְרַעֵם). בניקוד: דְּקַבֵּיל, דְּקַבִּיל. מופיעה ב־19 דפים בש״ס, למשל שבת נו. (56a).
פירוש
- שקִבֵּל
- של קִבֵּל
- שקַבֵּל (צווי)
- של קַבֵּל (צווי)
- שקוֹבֵל (=מִתְרַעֵם)
- של קוֹבֵל (=מִתְרַעֵם)
צורות מנוקדות
דְּקַבֵּיל · דְּקַבִּיל
היכן מופיעה בתלמוד
24 מופעים בש״ס · 19 עמודים
- שבת נו. (56a)
- פסחים ה: (5b)
- כתובות ט. (9a)
- כתובות קה: (105b)
- נזיר ח. (8a)
- קידושין ח. (8a)
- קידושין מז: (47b)
- בבא קמא מה: (45b)
- בבא קמא מז: (47b)
- בבא קמא צא. (91a)
- בבא קמא קיד. (114a)
- בבא מציעא ע: (70b)
- בבא מציעא קד: (104b)
- בבא מציעא קה. (105a)
- בבא מציעא קו: (106b)
- בבא בתרא מג. (43a)
- בבא בתרא צח. (98a)
- סנהדרין קיב. (112a)
- בכורות טז: (16b)